top of page

הפנים של צפון הודו

 

האנשים של הצפון יש בהם איכות המייחדת אותם. זה לא רק סגנון הלבוש השונה, הכובעים בגדי הצמר הארוגים בדוגמאות של צבע, זה משהו מעבר למעטה החיצוני הססגוני. יש משהו במבטים ובהבעות שנושא עימו את רוח החופש והכפור של ההרים.

 

אף על פי שהייתי שם בעונה החמה, הגשם והקור נכחו שם מתחת לפני השטח. ניתן היה לחוש את הכוח המניע של החורף מאחורי הקלעים, את ההכנות לחודשים ארוכים וקרים, איסוף הירק למאכל הפרות, הכנת שמן מגרעיני אפרסקים ואגירת מזון. זה כאילו הקור חרוט בזיכרון הבשר והוא נותן את האיכות המיוחדת לאנשים.

 

אלו אנשים כפריים מההרים, אנשי כפיים, שהשמש ליטפה אותם והרוח צרבה אותם והקור קורא עליהם תיגר. הם מבודדים יותר ומעט קרים ומרוחקים מהאנשים בדרום הודו, אולם יש להם נועם הליכות, ומעין גאוה ואצילות קומה. 

 

 

bottom of page